אוהבים לשתות תה בחורף?
את המדריך לשימוש נכון בתה אסור לכם לפספס…
מדריך מיוחד לאוהבי התה– כל כך הרבה סוגים ישנם בשוק, חלקם מוכרים יותר ואחרים פחות – איך מבדילים בין הסוגים השונים, איזה מהם עדיף לצרוך? מהן הסגולות הבריאותיות של התה?
כל המידע באדיבות מומחי התה של חברת TE
על חשיבות שיחי התה:
שורשי שיח התה חודרים עד לעומקים של 6 מטרים כך שנחוצה להם אדמה לא קשה, חדירה למים, לרוב במדרון תלול. שיחי התה גדלים במדרון כדי לאפשר ניקוז טבעי מאחר ואינם יכולים לשרוד במים עומדים. קטיף התה נמשך כמעט כל השנה ועלי השיח מתחדשים כל הזמן. לכן השיח מדלל מאוד את האדמה וזקוק לדישון מתמיד.
חשיבותו של הגיזום:
יש חשיבות רבה לגיזום לשם הבטחת צמיחה מתחדשת וקבועה של שיח התה. בנוסף יש צורך להשאיר את הצמחים בגובה נגיש על ידי גיזום השומר על גובה אחיד ומדלל ענפים כך מתאפשר איוורור. הגיזום מתחיל סמוך לנטיעה ומשפיע ישירות על הייבול. אחרי שנות גיזום רבות מטעי התה דומים ליערות ענק ננסיים בעלי צורות משונות.
חשיבותו של הקטיף הידני:
הקטיף הוא הפעולה העדינה והחשובה ביותר בגידול תה, למעשה אפיוניו המסחריים של התה תלויים באיכות הקטיף. גם רמת ייצור העלים ועוצמת הצמיחה של עצי התה מושפעות מאופן הקטיף. התה נקטף ידנית, נשים קוטפות ואוספות בממוצע 10-12 ק"ג עלים ליום במטע בסין או ביפן. הקטיף הראשון– נקטף לאחר 3 שנים מהשתילה והוא הקטיף המעודן יותר. לרוב בפברואר או מרץ כשהניצנים מתפתחים. אז מייצרים את התה העדין והיקר ביותר וזה התה שהמעמד העליון והעשירים שותים. בקטיף השני– העלים נקטפים ללא אבחנה בין עלים מפותחים לניצנים או עלים צעירים. הקטיף השלישי– הוא השופע ביותר משום שקוטפים את העלים הגסים יותר כבני חודשיים וזה התה שפשוטי העם שותים.
בקטיף העלים נאספים לסל התלוי על גב הקוטף ונישאים בסלים או בשקים למפעל במהירות על גבי חמורים, מסועים, אופניים, טרקטורים, טוסטוסים, גיפים ומשאיות. כל נזק לעלה ישבור חלק מתאיו וישחרר אינזימים, שיתחילו את חמצון העלה וישחימו אותו. אין למעוך את העלים או להשהותם זמן רב עד שיגעו למפעל. המפעלים ממוקמים קרוב ככל האפשר למטעים שכן ברגע שהעלה נקטף יש פציעות והחמצון מתחיל. בסין מקפידים שלעלה יהיה מראה בהתאם לסוג התה. בארצות אחרות כגון יפן למראה העלה חשיבות פחותה ואיכות התה הנחלט חשובה. במפעל העלה מיובש באוויר במשך זמן שתלוי בסוג התה. בשלב הראשוני העלה ממוין ומנוקה.
לסוגי התה השונים יש 8 אלמנטים משותפים: קטיף, מיון, ניקוי, ייבוש ראשוני, קמילה, תהליך ייצור ייחודי לסוג תה מסוים, קלייה סופית, ייבוש, מיון ואריזה.
איך נקבע צבע התה:
צבע התה נקבע בסין לפי גוון הליקר ולא לפי צבע העלים היבשים. לבן (שאינו מחומצן), צהוב (סוג של ירוק), ירוק, כחול–ירוק (אולונג), אדום (תה שחור) ושחור (פואר).
יש 2 גישות להכנת תה:
מערבית וסינית. הן נבדלות ביחס בין עלים למים, במשך זמן החליטה ובמספר החליטות מאותם עלים. בגישה המערבית – חולטים כמות קטנה של עלים במשך זמן ארוך יחסית ועושים זאת פעם אחת. בגישה הסינית היא הפוכה לחלוטין: חולטים כמות גדולה של עלים לזמן קצר, פעמים אחדות. אין שיטה טובה יותר מהשנייה אלא שיטות שמתאימות לסוגים שונים של תה.
על חשיבות חום המים:
עדיף לשטוף את עלי התה לפני השימוש משום שהם מלאי אבק ועפר, בעיקר כשהתהליך הוא ידני. חום המים מיטיב הם המסת רוב מרכיבי התה – ככל שהמים חמים יותר כך מרכיבים מסוימים יימסו במים. מנגד– מים חמים מאוד יהרסו או ישנו חלק מהם. תה עשוי היטב מציג איזון בין טאנינים, חומצות אמינו ומרכיבים ארומטיים.
על תכונות התה:
מאז הופעתו הראשונה באסיה, תה נחשב בעיני רבים כבעל תכונות בריאותיות, תחילה השתמשו בתה כמשחה, ברטייה בטיפול בשיגרון. התה הנו מוצר טבעי ללא צבעי מאכל, ללא חומרים משמרים, ללא ארומות מלאכותיות ןכמעט נטול קלוריות. חלק מהקופאין משתחרר בשניות הראשונות של החליטה, כדי להימנע מצריכתו חולטים את התה חצי דקה, שופכים את המים ומכינים אותו שוב. התיאופילין מצוי בתה בכמויות קטנות בהרבה מאשר הקופאין. הוא מסייע להרחבת כלי דם ולשיפור מחזור הדם. ממריץ את מערכת הנשימה ומשמש כמרכיב בתרופות מסוימות לטיפול באסטמה. תיאוברומין מצוי בתה בכמויות קטנות והוא ידוע כחומר משתן.
בסין לא נהוג לשתות תה בזמן הארוחה, הוא נחשב משקה מרענן לפניה ולאחריה, ומעורר במשך כל היום.