כורכום

כמו תבלינים רבים, לכורכום יש היסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה המסורתית. מקורו בשורש של צמח הגדל בהודו ובאזורים אחרים בדרום מזרח אסיה. כורכום ידוע גם כבעל נוגדי חמצון ואנטי דלקתי.

המרכיב הפעיל העיקרי של הכורכום וזה שמעניק לתבלין את צבעו הצהוב האופייני – הוא כורכומין.

מחקרים

כורכום (וכורכומין בפני עצמו) לא נספג היטב בדם, וככל הנראה היתרונות האנטי דלקתיים ונוגדי חמצון הרצויים יהיו מועטים. להגדלת התועלת ניתן להוסיף פלפל שחור/אדום בכל עת שמשתמשים בכורכום. יש מרכיב בפלפל שחור הנקרא פיפרין העוזר להספיג את הכורכום בגוף. למשל, מחקר שנערך בעבר מצא כי צריכת 20 מיליגרם (מ"ג) של פיפרין יחד עם 2 גרם כורכומין הגדילה את היעילות הביולוגית ב -2,000 אחוזים.

כורכומין זכה לתשומת לב עולמית בזכות יתרונותיו הבריאותיים המרובים. מחקרים מראים כי כורכומין יכול לסייע במצבים חמצוניים ודלקתיים, תסמונת מטבולית, דלקת פרקים, חרדה והיפרליפידמיה. כורכומין עשוי לעזור גם בדלקת הנגרמת על ידי פעילות גופנית וכאבי שרירים, ובכך לשפר את ההתאוששות ואת הביצועים אצל ספורטאים.

תה כורכום

הדרך הטובה והיעילה ביותר היא לחלוט שורש כורכום מגורדֿ.ֿ רוב המחקרים בקרב מבוגרים תומכים בשימוש בטוח של 400 עד 600 מיליגרם (מ"ג) של אבקת כורכום טהורה שלוש פעמים ביום, או 1 עד 3 גרם מדי יום של שורש כורכום מגורד או מיובש.